במקום להסכים איתי על ההפסקה,
אתה אמור להגיד לי: "מעיין, הערוץ פתוח 24/7. בלילות, בימים, בשבתות, בחגים, בשעות עגולות, מרובעות. עשי בערוץ הפתוח כאוות נפשך.

תרשמי את הנייד הפרטי שלי, שיהיה לך. קחי את הקוד הסודי לבנק הזמן שלי, כל שעותיי - שלך. קחי לך הרשאה בלעדית לניהול שטח האחסון שלי, תמחקי קבצים, תשתילי וירוס על הזכרונות שלי.
כל מה שאינו את, שווה ערך להודעת שגיאה שמשכפלת את עצמה.

ותזכרי, גם כשאת עמוק בתוך שטח החוצפה, אני לא נסוג.
עוד אוביל אותך אל חוף מבטחים".

כי באמת נסחפתי.
נ.ב. חוף מבטחים? תסביר.