זוכרים פיטרו אותי מהזה, מהיפר קוקוס, אז עורכת דינה אחת אינעל דינה אמרה היא תעזור לי עם התביעה של השליליות המילולית. מה אומרת לי? נעשה בארטר, אני עוזרת לך - אתה תעזור לי.
מפה לשם, בלגנים, מספרת לי שאבא שלה שכח את ה"חנות" פתוחה, ההוא (אם נזקוף לזכותו) יצא הרים אנטנה, נכנס באימא, ככה ההיא הגיעה לעולם. ההוא נכנס בהיא, ככה היא באה.
מספרת כל הילדות שלה הייתה לה משפחה אריסטוקרטית, דליקטס, גדלו בחירייה רמת חיים מאוד גבוהה, בנו שם וילה יפה, עניינים. פתאום יום אחד, אף אחד לא הודיע להם, הגיעה אליהם איזה פיליפינית בדואר רשום, ככה, ככה הביאו אותה. בקיצור, זה, ההיא הלכה, ההם עשו עליה סיבוב לקחו אותה אמרו לה את עכשיו עבריינית, מה קוראים אותך קוף, כדי לעשות לאבא של אינעל דינה כיפה אדומה.
ההיא אמרה מה וזה, קיצר ההיא שמה את אבא של עורך דינה בערימה של הזה, זבל, בכיכר לא של נאות הכיכר דודה אתי, עם כיסא גלגלים, השחפים שם היו היחידים שבאו לשעות ביקור. פה לשם מה מסתבר? לאבא של אינעל עורכת דינה היה חבר, קוראים אותו ניילון. ניילון לא שמע על לא תחמוד, חמד את אימא של זאת, אינעל דינה. הוא, ניילון, נצמד לאימא שלה וההיא אמרה לי שהאימא שלה הייתה מחכה לו עם (תקשיבו טוב) סימני פיסוק מתחת לחצאית. אינעל דינה ראתה הכל, הכל היא ראתה, מספרת לי, בטח ראתה, אבל מה אמרו לה? שבי בשקט, שבי, שבי בשקט, למה אם לא נשלח אותך לפנימייה של ילדים עזובים למיחזור. ההיא פחדה, לא דיברה.עד היום היא בפחדים פסיכולוגים בלגנים. הכל השתבש לה, זה.., תכננה ללמוד תסריטאות בכלל, אבל כל זה כבר היה בבית, מאורע מחולל, זה בלגנים.. אז הלכה עשתה איפכא מסתברא למדה משפטים פה, סימני פיסוק שם, למדה גם להיות ככה. קיצר מכות בלגנים בת שרמוטה בסוף לא עזרה לי, חיפשה רק מישהו שיקשיב לה.
זהו, התביעה שלי מהיפר קוקוס נכנסה להוצל"פ, נראה מה יהיה.
יא אללה איך התגעגעתי אליכם אינעל דינק.
