8.10.2016

"מבצע קלמנטיין"


בקצרה




ובפירוט:
בשתיים בלילה הוא צופה בסרטים מצויירים ומתווכח איתי שהספה טבעונית. 
כל הבית חריקות בלמים וזבנג בום טראח כי ההוא מהסדרה רודף אחרי ההיא.. וההיא טסה על גמד מוקצף עם מטאטא חירש לא עלינו ולוקחת איתה טרמפ שני ויטמינים, 
אבל יש בעיה, ילדים, ויטמין סי לא יכול לעלות למטאטא החירש כמו כולם, הוא לא מורשה כניסה, וזאת למה? כי ויטמין איי אלרגי ל- סי. ואם לויטמין איי יש מוגבלות של אלרגיה אז זה אומר ש-בי לא מוכן בלי איי, והנהג החירש שגם נמצא בעולם הדממה, הוא לא מודע לכל זה, אז ככה יוצא ש-סי בחוץ וזה עוד בלי לעשות פסיכומטרי ולמצוא פתרונות חלופיים שכן יכולים להעלות את כולם על אותו נהג חירש עם חיוך גידם. 

אבל למה להפעיל את המוח? הרבה יותר קל לוותר מאשר להילחם, אתם מבינים ילדים? ואתם יודעים מה, זה בעצם לא רע לוותר לפעמים כי ככה לומדים להיות מנומסים כלפי הזולת ו'האחר הוא אני' אז נוותר על סי. למה לא. 

כולם להגיד יפה שלום ל-סי, ויטמין סי לא יבוא איתנו, הוא יישאר בבית וייבב לי כי אנייי נבחרתי להיות אימ-אמא שלו בעולם הזה וגורלנו נקשר ולפעמים אני מדברת על עצמי בגוף 3 לכן אמ-אמאא שלו תכין לו כוס מיץ תפוזים שלפני רגע המיץ-תפוזים עוד הייתה בת דודה שלו סימה, והכול כדי ללמד אותו על פרופורציות בחיים. שיש מי שגומר כמו סימה. 

ואפרופו סימה, מחר - אם ירצה השם, ייצא לדרך מבצע קלמנטיין. 


כי קלמנטיין, איך נגיד את זה בעדינות, קלמנטיין - "ידידה של אבא", מסמסת לו יותר מדי לאחרונה (בלילות!!) ואימא של סי שומעת ונחנקת בכרית ושומרת על איפוק אבל גם לאיפוק יש דד ליין 

ומחר הוא נגמר בשעה טובה ואבא של סי יחזור מאוחר, כרגיל, וסי לא יכין איתו מערכת, ולא יספר לו מי הציק לו בכיתה, כי אבא של יהיה עסוק בלהתנצל ובלספר כמה הוא סובל בעבודה והשעות הנוספות ועל הלילות שהוא חוזר מאוחר, אבל אבל אמא של סי לא פראיירית ולא עשו אותה באצבע ולמרות שהיא תתן לאבא של סי נשיקת לילה טוב מפויסת וענוגה עדיין מחר בבוקר השכמה!! בוקרטוב לכולם!!! והנה יוצא לדרך "מבצע קלמנטיין" שתלך בדרכה של סימה הבת דודה השקטה שבסה"כ הייתה ... הייתה. 

וסי לא יהיה עצוב, כי דו רה מי פה סול לה סי הם חבורה מגובשת שרק מלחשוב על זה וכבר יש לנו כאב ראש מהפסטיגלים של חנוכה, והבכי של סי הוא כבר היסטוריה רחוקה גם ככה, כי עוד מעט דצמבר סליחה על הביטוי, ודצמבר זה ימי החנוכה אם אני לא טועה, ומה עם כל הכאב ראש הזה של אלה שלא לקחנו אותם לפסטיגל? שיסתמו איזה שעה וחצי כל אלה? לא נאה להם על מיוט? אבל לא.. הם יגדלו להיות ילדים מורכבים ורגישים ומיוחדים שיפרנסו הרבה אנשי מקצוע בעתיד, סליחה על הביטוי. 


ואיך יודעים את זה? כי איך שאספנו אותם עם ההסעה על פול ווליום שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, הם - במקום להקשיב למילים וללמוד קצת קלאסיקה, קולטורה בניחוח חציר - הם חופרים לי ולא מפסיקים לקדוח לי, בייחוד תמר, קידוח-תמר: 'למה ויטמין סי לא בא איתנו', ו'מתי נחזור כדי לקחת אותו' ו'איזה עונש הוא קיבל מאימא שלו על זה שהוא לא מקובל וכולם אלרגים אליו' ו'מה נעשה אם נשכח את הדרך אליו ואולי בכל זאת צריך לסמן את השביל כמו עמי ותמיד (הכפיל של עמי, בלי עמי החוצפן שאכל את כל הממתקים) והם קודחים לי קודחים ליייי בהסעה ובינתיים אני נוסעת על פנצ'ר ואפילו כדור שינה בכמות מסחרית עם מרשם כפול ומשולש לא עוזר לי לישון על ההגה כמו שאני רוצה 

וקידוח-תמר מזמזמת לי באוזן, וגם לישון את החיים שלי אני לא יכולה
גם את זה אי אפשר, ואני שואלת את עצמי למה הדפקטית מהבית-מרקחת לא נתנה לי את המרשם המשולש ובעצם איך עיגול יכול לשבת, כי עיגול חירש אף פעם לא יצא לי להכיר, כי אם הוא נגיד עייף אז איך הוא מרדים את עצמו, טכנית איך זה קורה? והלב שלי כבר לא עומד באובר דואינג הזה ובמחשבות על עיגול שמנסה לשבת ולא מצליח ומנסה לשכב ולא מצליח ומנסה לקום ולא מצליח וזאת טלנובלה שאין דרך לנצח.


אז אני מעיפה כפכף מעבודת יד של אישה שנולדה למעמד סוציו-אקונימיקה מאד נמוך בברלין וקניתי את זה ממנה עם רקמה של ינשוף עם דלקת עיניים שאימא שלו לא השיגה לו טיפות ולכן הוא לא יכול להירדם כי יותר חשוב לה לרכל עם השכנה מהמרפסת על בעלה שחזר עם ריח של בושם זול וליפסטיק, ריד מיי ליפסטיק, במקום לדאוג לילד שלה העלוב ואת הכפכף הזה מברלין עם הגרמנית השבורה כפכפתי על השלט של הטלוויזיה שכיבה אותה בין-רגע כי בוער בי-בוער בי-בוער בי (שזה בעצם הטריפל הוט של היחסים, ותסתמו) רק שהוא יפסיק כבר עם הוי.או.די.יאנג הזה שהרס לי את החיים והוא מתעצבן שאני קנאית. אני קנאית? למה ללכלך? 


כי זה דווקא מתחיל להיות מעניין, אני אוהבת שהוא כועס עליי ולא ממושמע ומדליק את הטלוויזיה למרות שכיביתי והוא נותן בי מבט מקפיא שמצחיק אותי, כי מותק, אני אומרת לו, אולי לא הבנת, אנחנו סצנה מסרט צרפתי בכלל, יש רק מקום אחד שמותר לך להיות קשוח איתי, איף יו נואו וואט איי מין, אז תואיל להעיף את עצמך לחדר שינה ותחכה לי מתחת לשמיכה כי סליחה אם פגעתי אבל יש לנו לסגור חשבון על כל התקופה האחרונה שטריפל הוט נכנסה לחיים שלנו והקליטה שלך נהייתה משובשת והתחלת לפלרטט לי עם סרטים מצויירים יא פדופיל סוטה מי הכניס את זה הביתה אם לא אתה.. מי אז עכשיו הגיעה תקופת הפירעון עם ריבית והצמדה והלוואה עומדת, דפנטלי עומדת, וזה שהנעליים שלך בכניסה לבית, עושות עיניים לכל שטיח מהפרולטריון, מה אתה חושב, אני לא רואה? אז מה, זה מה שיעשה אותך מאושר, בעזרת השם? הבנתי. אז תלך אליה. 


מאמי תלך, אל תעצור את עצמך. 


להיפך, אני הכי מפרגנת. אני אפילו אשמיע לכם במגפון חיישנים של רוורס בכל פעם שהיא תגיד לך "מותק, הכניסה מסביב".